top of page

וידוי אישי



אני מתוודה קבל עם ועדה - אני אוהבת יומנים, מחברות ושאר ירקות. מאז ומתמיד אהבתי .

כשהיינו ילדים גם היה פנקס זכרונות - כזה עם מנעול ומפתח שהיינו מביאים איתנו בכל סוף שנה לבית הספר ומעבירים בין כל ילדי הכיתה.

והיום? מי צריך זכרונות כתובים? כשיש וואטאפ ופייסבוק, אינסטוש ושות....

הרי שיש לנו מליון דרכים להשאר בקשר.

כל הדבר הזה גורם לילדים שלנו להשתמש פחות ופחות במילה הכתובה.

אני רואה את זה אצל ילדים צעירים (וגם כאלו שפחות) שגיאות כתיב, ניסוח לוקה בחסר, אוצר מילים דל.

כאן נכנסת החשיבות לכמות - ולא לאיכות.

לכתוב- כמה שיותר .

אני מציעה לעודד את ילדכם לכתוב יומן אישי.

חוויות, סיפורים, רגשות, תודות, הצלחות...

ריכשו להם את היומן כמתנה- תנו להם יומן מעוצב באופן אישי ומיוחד, כדי להראות שזו חוויה אישית ומיוחדת.

אפשר ליזום כתיבה משותפת - זה יעניק להם דוגמא אישית לחשיבות הפעילות.

- קראו ספרים שבהם הדמויות משתמשות ביומנים, כדי להראות את הערך שבכתיבה. עודדו חשיבה יצירתית - הציעו להם לרשום לא רק אירועי היום, אלא גם חלומות, חששות, מחשבות, ורעיונות.

הביעו הערכה ותמיכה במאמציהם לכתוב, אל תתמקדו באי-דיוקים או בשגיאות.

יצרו זמן איכות שבו כל אחד בוחר לשתף במשהו אחד שכתבו ביומן האישי.


0 צפיות

Comments


bottom of page