.png)
בשבועות האחרונים שמעתי מספר פעמים את השם "מומו" בצרוף המילים "רוח רפאים" , "מפחיד", "לא מפחיד", "זה אמיתי" , "זה לא אמיתי"... שמעתי את זה מילדים בכיתות ב'... ואז שמעתי גם מהורה או שניים ששמעו את השיח. ואם השיח כבר הגיע לפתחנו החלטתי לחקור ולהבין במה מדובר. ומצאתי שמדובר באפליקציה חינמית שמוגדרת מראש לגילאי 16+ תחת קטגוריית אלימות.
מצאתי גם כמה כתבות בנושא שמדברות על אפליקצייה שמאתגרת את המשתמשים בה לאתגרי אלימות ואף התאבדות. איך השמות המאוד מפחידה הזו הגיע לשיח של ילדים בכיתה ב'?? מספיק שנחשפו אליה מסיפורים של חבר / אח גדול / שכן... סיפורים מפחידים ומאיימים על כך שהיא "מומו" יכולה לפגוע בך אם לא תעשה עולה כזו או אחרת. אז אולי חסמתם דרך בקרת הורים את האפשרות להוריד אפליקציות לא מותאמות גיל אך היום הילדים חשופים לסרטוני האתגרים דרך היוטיוב. הם מאמינים לסיפור שמספרים להם מפתחים חרדות ולעיתים, במקרים קיצוניים גם מוכנים לבצע את האתגרים ובלבד שלא יפגעו בהם או ביקיריהם. מה ניתן לעשות ??
1. בדקו את התכנים שבהם ילדכם צופים ביוטיוב.
2. בקרת הורים על אפליקציות. (גם ביו טיוב.)
3. שוחחו עם הורים אחרים בקבוצות הווטסאפ לשאול אם הנושא עלה.
4. שוחחו עם הילדים על כך , הסבירו להם שמי שעומד מאחורי האפליקציות הללו הם אנשים בעלי אינטרס , הסבירו שהדמות איננה אמיתית ואיננה יכולה לפגוע בהם. הסבירו להם על אחריות שלהם כאשר הם בוחרים לבצע פעולות שמישהו אחר ביקש מהם לבצע. למדו אותם לבחור - מתי לומר לא! ושדרו להם שהם יכולים לשתף אתכם ולשאול אתכם גם בנושאים כאלו.
5. הרבה מהתכנים "רצים" בקבוצות הוואטסאפ של הילדים. - הסבירו להם את כללי השימוש ברשת ובוואטסאפ. למדו אותם (גם אם אין להם טלפון נייד) שאם חבר מראה לי משהו מפחיד - מותר לי להגיד שאני לא רוצה לראות. (זכותך לעצום את העיניים, להתרחק. ולהגיד לא! )
6. אם השיח הגיע מהכיתה וגם אם לאו- שתפו את המחנכת, היועצת, מנהלת בית הספר - שיהיו עם היד על הדופק . יתכן ומישהו בהפסקות מעביר מסרים מפחידים - או סיפורים. צוות בית הספר ידע להעביר מסרים הפוכים ויחד איתכם תעצרו את התופעה.
7.כשהילד מספר על הפחד - אל תבטלו את הפחד , הקשיבו והכילו ועזרו לו לעבד את זה , טפלו בזה יחד ועזרו לו להתמודד. אם זה הגיע למצב שהפחד הפך לחרדה ומשפיע על איכות החיים ועל הפעולות שלו - חשוב לפנות לגורם מקצועי לסייע בטיפול בחרדה . אימון אינטגרטיבי לילדים ונוער מסייע בין היתר בהתמודדות עם חרדות.
8. זו הזדמנות מצויינת לספר על דברים שמפחידים אתכם ואיך אתם מתגברים.
9. הזדמנות להסביר לילד כיצד להבדיל בין מציאות לדמיון. למשל - גם בסרטים יש דמויות מפחידות וזה ברור לנו שגם זו דמות שמישהו המציא והיא לא קיימת במציאות.
שימו לב - ישנם ילדים שמראש יבטלו את העניין כי "אין סיכוי שזה אמיתי", יש ילדים שיביעו פחד מהרגע הראשון. אך יש ילדים שעמוק בפנים (בלי קשר לתגובה החיצונית) יקשיבו ויפנימו את המסרים ויבנו לעצם סיפור שלם בראש ואז יבנו סרט כזה שבו הם רואים את כל הדברים הכי איומים קורים להם. ואז זה יתחיל להופיע בצורות שונות . סיוטים בלילה, פחד מחושך, פחד להיות לבד ועוד .... היו עירניים. יש ילדים ששמעו ש"אסור לדבר על זה" או "אסור לספר להורים" - אם אתם מרגישים שחל שינוי. שהילד מתנהג אחרת. עצבני יותר, חרד יותר מהרגיל. לא רוצה לישון / לא מצליח להרדם/ מתעורר הרבה בלילה. זקוק לכם יותר מהרגיל.
כל אלו ועוד.. מדליקים נורה אדומה וצורך לבדוק מה קורה.
שיתוף פעולה בין ההורים למוסד החינוכי יחד עם שיח בבית עם הילדים - מצד אחד יחזק את המסר שמדובר במשהו "מופרך", לא אמיתי, , שלא מעבירים הלאה כי גם אם אני לא פוחד - ילד אחר כן. ומצד שני יעצור את הילדים שבוחרים לספר ולשתף את הנושא .
כאשר אנחנו מבצעים פעולות מניעה - אנחנו לא יודעים מה מנענו. ואולי הצלחנו נפש אחת (סביר להניח שיותר) מחרדות, ביצוע פעולות מסוכנות ואלימות, וחלילה התאבדות. - כי זה כבר הגיע גם לשם.
מצרפת קישורים לכמה כתבות בנושא שעלו בשנים האחרונות. רק כדי שתבינו על מה מדובר
コメント